המאבק על המאחזים והאירועים הביטחוניים מעמידים בצל התפתחויות מעניינות מאוד המתרחשות בשנים האחרונות ביישובי יש"ע. בזהירות אפשר לקבוע, כי ביישובים אלה מתחילה להתפתח תרבות יהודית אותנטית, שמנצלת את כל האמצעים הקיימים בימינו להעברת ערכים ותכנים יהודיים באמצעים אמנותיים.

מגמה זו כבר החלה להסתמן לפני שנים, אבל בשנתיים האחרונות קיבלה האצה יתרה. פתאום קמו ביש"ע זמרים, שחקנים, תאטרוני-בובות, והכול ברוח יהודית גאה ושורשית. "יש לכך שתי סיבות", אומר דובי זהבי, רב ומחנך מקרני-שומרון. "ראשית, בשנים האחרונות התברר לנו שקשה מאוד להסתמך על אמנים ממרכז הארץ, שבעקבות כל אירוע ביטחוני חוטפים פיק-ברכיים ומבטלים מופעים. שנית, זה תהליך של הבשלה ושל התבגרות. כיום אנו אומרים לעצמנו - גם אנחנו יכולים".

הכול התחיל בכיתה

זהבי (30), בעל הסמכה לרבנות לצד תואר ראשון בחינוך, בוגר הישיבה בקרני-שומרון ועד לאחרונה אברך ב'כולל' שלידה, הקים עם חברו עמיחי קופל, תושב פדואל ובוגר ישיבת ההסדר המקומית, את 'פסיפס'. זהבי וקופל מופיעים יחדיו לפני תלמידים בכל רחבי הארץ, אך בעיקר ברחבי יש"ע, בשורה של תכניות אמנותיות על תפילה, נתינה, תשובה, ביטחון בה', ועוד. הם מגישים מופע המשלב סיפור עם הצגה ושירה, בליווי מוזיקלי. דובי מדבר, שר ומציג ועמיחי מלווה באפקטים חזותיים וקוליים.

הכול התחיל בימים שזהבי היה רב בית-הספר באלקנה. הוא נהג לרתום את כישרונו המוזיקלי והבימתי לטובת המשנה והגמרא שלימד. "כל שיעור נהגתי לפתוח בהצגה קטנה, שהכניסה את התלמידים לאווירה והעניקה להם מבט חי ועמוק יותר על הנושא הנלמד. כשראיתי את עוצמת ההשפעה של הדברים על התלמידים החלטתי לפתח את הכיוון הזה, ועם עמיחי הקמתי את 'פסיפס'. הרעיון הוא לגעת בכל פסיפס הנושאים הנוגעים בזהות היהודית".

לפרוק מתחים

הם מרבים להופיע לפני תלמידים ביש"ע, שבעבורם יש לעיתים למקצת הנושאים משמעות חזקה במיוחד. "הילדים כאן חווים חוויות קשות, שבני-גילם בשאר חלקי הארץ מכירים רק מרחוק. באמצעות המופעים אנחנו משתדלים לסייע להם לפרוק חלק מהמתחים. המופע העוסק באמונה וביטחון, למשל, מלמד להביט אל חצי הכוס המלאה ולהבין טוב יותר את רעיון ההשגחה העליונה".

לפני כשנה הופיעו זהבי וקופל לפני תלמידות האולפנה בקדומים. מקצת התלמידות איבדו חברות וקרובי-משפחה בפיגועי הטרור. ההופעה עסקה בשואה ובהתמודדות עם האובדן. במהלכה סיפר זהבי על סבו מצד אמו, שאיבד בשואה את רוב בני-משפחתו, ובכל חג, כשהיה עושה קידוש ומברך 'שהחיינו', היו דמעות זולגות מעיניו והיין נשפך מהגביע שבידו.

חיזוק הזהות בשמחה

התיאור היה אותנטי ומרגש, והמופע השתדל להעביר את החוויה במלוא עוצמתה. "לפתע שמעתי קולות של בכי עולים מכל קצות האולם", מספר זהבי. "התלמידות ישבו ומיררו בבכי. לאחר ההצגה ניגשו אליי ואמרו לי שההצגה הקלה עליהן מאוד, משום שהיא חיברה אותן עם רגשות הכאב והאבדן שהיו כלואים בתוכן".

המופעים של 'פסיפס' עוסקים כמובן לא רק בכאב ובאירועים קשים, אלא גם בחוויות שונות הקשורות בחייו של יהודי מאמין. "עיקר המטרה של המופעים שלנו היא לחזק את הזהות היהודית מתוך שמחה", אומר זהבי.